השנים האחרונות הבהירו לעולם עד כמה הרפואה התקדמה במאה ה-21. חברות רבות מספקות תרופות וחיסונים למחלות שהיו בעבר חשוכות מרפא. עם התקדמות הרפואה עצמה, אנו רואים גם דרישה גוברת והולכת לתוכן מקורי המיוחד לקהל הרחב ומופץ על ידי חברות הפארמה. במאמר זה נדון בהרחבה בייחודיותו של תוכן זה, ברגולציה המחמירה בתחום זה בישראל ובעולם ובדרך להימנע מתביעות העוסקות בהפצת תוכן רפואי שגוי.
מהו תוכן רפואי?
יש החושבים כי תוכן רפואי הוא תוכן שנכתב על ידי רופאים או חוקרים בתחום הרפואה. הדבר נכון חלקית. נכון, רופאים כותבים מאמרים רפואיים אך אלה מוגדרים כמאמרים אקדמיים. כיום, כתיבת תוכן רפואי משמעה יצירת תכנים המיועדים לקהל הרחב ומנגישים את המידע הרפואי בשפה רהוטה, תוך הבהרה של המושגים הרפואיים המורכבים.
למשל, כאשר קליניקה של אורתופד מעוניינת להעניק מידע על ליקויים רפואיים נפוצים, רופא יכול לכתוב מושגים מורכבים שאדם מהשורה המגיע לניתוח לא יבין. לכן, כותבים מיומנים הלומדים את התחום הרפואי בנישה המבוקשת פונים למקורות סמכותיים וכותבים את התוכן.
כיצד נכתב תוכן רפואי?
כדי להעניק לקורא מידע מהימן, הכותבים בוחנים מאמרים אקדמיים מהשנים האחרונות. מרבית המאמרים הללו כתובים בשפות זרות כמו אנגלית וספרדית ומופצים באתרים אקדמיים הדורשים כניסה עם מנוי. חלק מהמאמרים הללו מופצים לקהל הרחב באמצעות ממשק “גוגל סקולר”. במיזם זה, מנוע החיפוש של גוגל מגביל את תוצאות החיפוש רק למקורות אקדמיים סמכותיים ומציג קישור למאמר מלא או קישור לתקציר.
כתיבת המאמר מתבצעת באופן דומה לכתיבה של עבודה סמינריונית או מאמר מחקרי ברמה של שנה א’, תוך עיבוד המידע הכתוב ללשון מעט עממית יותר. קיים הבדל בין מאמר רפואי שמיועד לפרסום באתרי חדשות (מיינסטרים”) דוגמת YNET ו”וואלה”, למאמרים המתפרסמים באתרים של קליניקות. המאמר המתפרסם באתר הקליניקה יהיה לרוב מעמיק יותר, יכלול מושגים רפואיים רבים יותר וישמש בין השאר לבניית המוניטין של הרופאים והמנתחים בקליניקה זו. לעומת זאת, מאמרים המתפרסמים באתרי חדשות, ידברו על הנושאים השונים בהרחבה, תוך הנגשת התוכן גם לקוראים שאינם מכירים את התחום לעומק.
ביבליוגרפיה
מאמר רפואי מקצועי יכלול ביבליוגרפיה והפנייה למקורות נוספים ששימשו כמקור מידע למשפטים שונים במאמר. בחלק מהמקרים תהיה הפניה ישירה מתוך אותו משפט, ובמקרים אחרים המקורות יהיו ברשימה ביבליוגרפית בחלק התחתון של המאמר. רשימה זו מאפשרת להתחקות אחר המקור לטענות והאינפורמציה שמופיעים במאמר כולו, כמו גם כמקור לקבלת מידע נוסף עבור קוראים שמעוניינים להעמיק בנושא.
מקורות אלה יכולים לכלול תיאור של מחקרים אמפיריים שבוצעו ברחבי העולם כדי לבדוק את יעילותו של טיפול או האפקטיביות של תרופה לטיפול בליקוי פיזי או נפשי. בנוסף, ניתן לבצע הפניות לספרות המפורסמת על ידי אוניברסיטאות ברחבי העולם, הכוללת מידע שנכתב על ידי פרופסור־חוקר באותו מוסד אקדמי. גם הספרים יופיעו בביבליוגרפיה.
קיימות מספר שיטות בעולם לרישום ההפניות למאמרים. בעוד בארה”ב נהוגה שיטת MLA בישראל נפוץ השימוש בשיטת APA. המאמרים הנכתבים בתחום הרפואי בעברית מסתיימים באזכורים בשיטת APA.
קבלת אישור רופא למאמר
בבלו-פן ארטיקלס אנו מציעים שירות ייחודי שתתקשו למצוא בקרב חברות תוכן אחרות. רופא מקצועי בתחום הכתיבה יכול לקרוא את המאמר, לסקור את הטענות הכתובות בו ולבחון את אמיתיותן והאם המידע מעודכן לפי המחקרים האחרונים. הדבר נכון הן במאמרים העוסקים בפארמה ובתרופות והן בתחום של קנאביס רפואי.
ישנן חברות שצריכות לעמוד ברגולציה מחמירה. לכן, כתיבת מאמרים רפואיים עבור חברה כזו מאתגרת במיוחד. לא כל כותב שמחפש מידע ברשת יכול לדעת האם הוא נכון, וכן האם הוא עדכני. המדע הוא תחום שמתחדש כל שנה ומחקרים חדשים מסייעים לגלות עובדות שלא היו ידועות קודם לכן.
בנוסף, בתחום כמו מחלת הקורונה למשל, כאשר נוצרים וריאנטים חדשים, הנחות יסוד שהיו מתאימות לקבוצת אוכלוסייה זו או אחרת, כבר אינן עדכניות עבור קבוצת אוכלוסייה זו. נדרשת היכרות עם ההנחיות של משרד הבריאות בכל נושא, עם ההנחיות האחרונות של ה-CDC וכן יכולת לקרוא מחקרים חדשים שמאירים באור שונה טיפולים ומרכיבים שונים בתרופה.
פייק ניוז מול עובדות
בעידן שבו “פייק ניוז” הפך לחלק בלתי נפרד מהמיינסטרים, מאמרים רפואיים אינם יכולים לכלול מידע שמטעה את הציבור. אם כותבים מאמר רפואי העוסק בחיסונים, למשל, חשוב שלא לפרסם בו מחקרים שבוצעו על ידי חוקרים בעלי אינטרס שונה מבריאות הציבור. רופאים אלה, גם אם הם נושאים בתואר דוקטור, אינם מוכרים על ידי הקהילה הרפואית בישראל ובעולם.
לכן, כאשר רופא קורא ובודק את המאמר ובוחן את הטענות והמידע הכתוב בו, ומעניק את חתימתו למאמר זה, הוא בעצם מעניק “תו אמון” לתוכן זה, ומסייע לקורא ולחברה שמזמינה את המאמר לשמור על תדמיתה.
הימנעות מתביעות על הפצת תוכן שגוי
לחברות המתמחות בתחומים רפואיים ישנן מגבלות רגולטוריות חשובות, ועליהן לספק הסברים מניחים את הדעת אם פרסמו באתר האינטרנט או העמוד ברשת החברתית מידע שגוי. במקרים מסויימים נושאים שלא היו נהירים הובילו לתביעות שונות. בארה”ב, למשל, חברות תרופות שאינן מציינות במידע שיווקי ופרסומי את תופעות הלוואי של התרופה, אינן רשאיות להעלות את הפרסום. הדבר נכון גם למידע המפורסם ברשת החברתית. בישראל, התקנות המחמירות מאפשרות לפרסם אך ורק תרופות שאינן מחייבות מרשם רופא.
עם זאת, חברות תרופות רבות משתמשות בכלי אחר המאפשר להם לפרסם את שם התרופה או הגרסה הגנרית שלה באמצעות כתבות רפואיות אינפורמטיביות. כתבות אלה עוסקות בהרחבה בטיפולים שונים בתסמינים של מחלה, ומאפשרות לתת דוגמאות לתרופות המיועדות לטיפול בתופעות אלה. התרופות יכולות להיות לטיפול במחלות פשוטות יחסית כמו פריחה בעור ועד מחלות קשות. פרסום מידע שקיבל את חתימת הרופא מאפשר למנוע תביעות בשל פרסום תוכן שגוי.
הזמנת מאמרים רפואיים מקצועיים
כדי להזמין מאמרים רפואיים מקצועיים בתחום המבוקש, ניתן לגלוש באתר בלו פן ארטיקלס לקטגוריית מאמרים רפואיים ולבחור את מספר המילים. רצוי להזמין מאמר בהיקף המתאים לכמות הנושאים בהם המאמר יעסוק. חשוב לזכור כי כתיבת תוכן רפואי כוללת הבהרה של המושגים הרפואיים השזורים בהם, ולכן מאמרים אלה יהיו ארוכים יותר בדרך כלל ממאמרים אינפורמטיביים בתחומים אחרים.
רצוי לספק בהנחיות למאמר מידע מפורט על התוכן המבוקש. למשל, אילו כותרות תרצו שיופיעו במאמר וכן על אילו שאלות תרצו שהכותב יענה בהרחבה. אם יש נושאים שאינם רלוונטיים בתחום הנכתב (כמו טיפול שאינו מתבצע בקליניקה) חשוב לציין לכותב שעליו להימנע מלפרט על נושאים אלה.
בנוסף, אם ישנם מחקרים אקדמיים שתרצו שהכותב יתבסס עליהם, רצוי להכנס למאגר המתאים ברשת ולהוריד את המאמר. ניתן לצרף לכותב קישור למאמר זה (אם הוא פתוח ברשת) או לצרף אותו כקובץ נוסף להנחיות.
לסיכום, כתיבה של תכנים המיועדים לקליניקות ולחברות הפארמה מחייבת הכרות עם הרגולציה המחמירה בתחום בישראל ובעולם. אם אתם זקוקים כיום לתכנים מקצועיים שיעמיקו את המידע באתר האינטרנט או העמוד ברשת החברתית של המותג אותו אתם מתחזקים, חשוב לא להתפשר ולהזמין את הטקסטים המקצועיים ביותר ובמידת הצורך להוסיף גם חתימת רופא.
תגובות אחרונות