צפיפות מילות המפתח: הסודות הקטנים של המקדמים הגדולים

כתיבת תוכן לקידום אתרים היא אמנות המשלבת תוכן איכותי המעניק ערך מוסף לגולש, בשילוב שלל ביטוי מפתח אליהם מכוון המקדם. אחד הביטויים הנפוצים בתחום קידום האתרים הוא “צפיפות מילות מפתח”. הכוונה לאחוז הפעמים שביטוי המפתח מופיעים במאמר בודד, כמו גם לפיזור שלהם בתוך הדף. אז מה המודל הנכון, וכיצד תפזרו את מילות המפתח בתוך הטקסט?

האלגוריתמים של גוגל משתנים כל הזמן

לאורך השנים, גוגל שינו את האלגוריתמים המתייחסים למילות המפתח, כך שאם פעם משפט כמו “הובלות ברחובות קשורות למובילים ברחובות המבצעים עבודות הובלה ברחובות במחירים משתלמים יותר מכל מוביל מרחובות” היו עוזרות לקדם את… נחשו מי? נכון. חברות הובלה ברחובות, היום צפיפות שכזו עשויה לעלות בגירוש מחפיר למעמקי עמודי התוצאות בגוגל.

חוק ה-3%

מקדמי האתרים הבינו זאת, והיום אינם חוזרים על אותה מילת המפתח ביותר מ-3% מכלל הטקסט. עם זאת, שילובים של ביטויים מסוימים עם מילים דומות או מילים משורש דומה הוכיחו עד העדכונים האחרונים כי הם מעלים במידה מסוימת את דירוג הדף.

מאז התרחש דבר מעניין בתוצאות החיפוש. גוגל הפסיקו להתבונן בדפי האינטרנט כיחידות בודדות, והחלו לשפוט את האתרים בצורה כללית יותר. אתר העוסק בבעלי חיים, שכל דפיו עוסקים בסוגי מזון, באילוף או בסימפטומים של מחלות בעלי חיים יזכה לדירוג גבוה יותר בתוצאות החיפוש העוסקות בבעלי חיים. לעומת זאת, אתר כללי המציין עובדות כלליות על בעלי חיים, אינסטלטורים וקרש קפיצה לבריכה, ירד משמעותית בתוצאות. אז מה בעצם קרה?

מילות החיפוש פזורות באתר כולו

כיום, נראה כי האלגוריתם של גוגל מתייחס לתחום או לנישה באופן כללי. כמו כן הוא בודק האם גולשים המתעניינים בנישה זו מבקרים באתר, ובכמה עמודים. אם לדוגמה נחפש ידיעה חדשותית מסוימת, העוסקת בנשיא האמריקאי הנוכחי ונקיש את המילים “חדשות” ו-“דונאלד טראמפ” אנו עשויים לגלות שהתוצאה הראשונה דווקא מפנה אותנו לדף הקשור לדונאלד טראמפ, אך לא לאתר החדשות הגדול בארץ.

נמשיך ונתעניין מה יקרה כאשר נחפש “ישראלים באמריקה”. כעת פנינו לנישה ספציפית. רשימת התוצאות משתנה ומובילה אותנו לאתרים המותאמים לישראלים באמריקה, כאשר אתר החדשות הגדול בארץ יורד למקום השלישי בלבד ברשימת התוצאות. האם מדובר בשימוש במילת מפתח, או לחילופין במעקב אחר תחומי העניין של הגולשים?

צפיפות מילות החיפוש בשימוש בלינקים פנימיים באתר

צפיפות מילות המפתח קשורה גם לקשרים שבין עמודי האתר השונים. אתר המקדם עשר מילים הנוגעות לרפואת שיניים, למשל, יוכל לקשר בין העמודים השונים לא רק באמצעות עמוד הבית, אלא גם תוך שימוש בלינקים פנימיים. מילים כמו “כתר לשן”, “סתימה” ו”רפואת שיניים דחופה” המופיעים במאמרים יוכלו להוביל לעמודים העוסקים בתחום.

עם זאת, אחת הטעויות שעושים מקדמים רבים היא הוספה של כל מילות המפתח, והקישורים אליהם בכל מאמר. כך, קיימים לדוגמה 20 מאמרים באתר המקשרים לשלוש מילות החיפוש שציינו מעלה, ודירוג הדף שלהם מתחלק בין שלושת הביטויים. אם כך, כיצד ניתן לקשר בצורה נכונה?

שרשרת קישורים

הדרך הנכונה לבנות תוכן באתר, כפי שחוזרים על כך שוב ושוב בתקשורת נציגים מטעם גוגל, היא באמצעות כתיבה חופשית וטבעית, ללא התייחסות למילות המפתח. כאשר בונים קישור בין הדפים מומלץ לבחור בצורה אקראית מילה או שתיים המקושרות לביטוי המפתח ולהוציא שניים שלושה קישורים שונים, הקשורים לביטוי אחר. פעם ניתן להוציא קישור לביטוי “סתימה בשן” במקום אחר להוציא קישור לביטוי “סתימה דחופה בשן” ובדפים אחרים לקשר לביטוי המלא “רפואה דחופה לתיקון סתימה בשן”.

בשלב הבא, ממאמרים נוספים נוציא קישורים העוסקים בכתרים, ומאחרים קישורים הקשורים לרפואת שיניים דחופה. כעת, הקישורים הפנימיים מוכנים ואנו מוכנים לגשת למלאכת האומנות של בניית הקישורים החיצוניים. איך נעשה זאת נכון?

שימוש בביטוי המפתח שלנו להפניה לעמודים פנימיים רלוונטיים בלבד!

על פי גדולי הקידום בארה”ב, ואף כמה מקדמים בולטים שהתבטאו בנושא בארץ, ניתן לראות כי בניית הקישורים החיצוניים לאתר עדיין מהווה חלק בלתי נפרד מדירוג הדף הכולל. קישור חיצוני מאתרים מובילים, המוביל לאתר חדש שזה עתה עלה לאוויר, מאפשר לאנדקס את האתר בצורה מהירה יחסית במנועי החיפוש, כמו גם לקדם את האתר באמצעות מילה המפתח עליה מוצב האנקור.

 עם זאת, מגמה חדשה שנצפתה בעיקר בשנה האחרונה, מציגה תמונה מעניינת. אתרים המוזכרים בשמם, ללא קישור כלל, וכן מותגים שונים (כמו גם גורואים בולטים בתחומם) מעלים את הדירוג של בעלי המותג. האם הקישור הקלאסי כבר פאסה?

ההבדל בין ארה”ב לישראל

כאשר עושים ניסוי בגוגל, בדרך כלל חשים את התוצאות שלו קודם כל בארה”ב. שינויי האלגוריתמים הופיעו קודם כל בשפה האנגלית ולאחר מכן חלחלו לשפות נוספות. שפת הקודש, במקרים רבים, הייתה בין האחרונות לחוש בשינויי. עם זאת, כעת גם בארץ, מותגים רבים הנבנים בעמל רב, מתחילים לבצבץ בראש תוצאות החיפוש, ללא תוספת לינקים נכנסים. אז איך מתרחש הקסם?

האינטליגנציה המלאכותית בפעולה

מומחים לאוטומציה ושיפור האלגוריתמים, על בסיס יכולת הלימוד העצמית של מנוע החיפוש של גוגל, גוייסו לצוות האקטיבי בשנים האחרונות וכעת ניתן לראות את פועלם. למעשה, סריקת הדף של גוגל מתייחסת לא רק לתוכן הכתוב, או ללינקים הבנויים, אלא גם לכוונת הכותב. ברי סמכא בתחום מסויים, שיצרו קהילה חזקה גם ברשתות החברתיות זוכים להערכה יתרה גם על ידי המנוע החכם. רואים זאת כבר בצורה די מוחלטת בתוצאות הלועזיות, וכעת מתחילים לחוש זאת גם באתר הישראלי. אז למה לקח לגוגל כל כך הרבה זמן לבצע את השינוי גם אצלנו?

ייחודה של השפה העברית מול שפות אחרות

אחד הגורמים המאכזבים יותר באלגוריתמים של גוגל, שבוודאי יתוקנו בעתיד, הוא חוסר היכולת של האינטליגנציה המלאכותית הטבועה במנוע החיפוש לזהות גרסאות שונות של מילים עבריות, ולבצע קישורים של מילים נרדפות. נכון, “מסך מחשב” עדיין מקבל דירוג דומה ל”מוניטור”, ו”מוצרי טלפוניה” עדיין מופיעים בסמוך ל”מוצרי סלולר”, אך יכולותיו של גוגל עדיין מוגבלות בזיהוי הקשר בין “מתודה” ל”שיטה” ומילים נרדפות נוספות.

כמו כן, זיהוי מוצגים וטרנדים, כמו גם הקשר בין מילה סתמית לשם פרטי ומשפחה הוא מורכב יותר, משום שלשמות בעברית יש לעתים גם משמעות מילולית אחרת. “שרה” יכול להיות שם, או פועל, “שאול” אף הוא שם המתייחס למילה. עם זאת, נראה כי האלגוריתם של גוגל הולך ומשתפר ובקרוב מאד נראה את השינויים המשמעותיים גם בתוצאות בעברית.